הילוך ע"ג מקבל טומאה
בשו"ע יו"ד סי' ר"א סעיף מ"ח הבא להמשיך מים למקוה צריך שלא יהא בדבר המקבל טומאה עכ"ל, ואם הילכו המים ע"ג דבר המקבל טומאה (כגון כלי ברזל שמקבל טומאה אע"פ שאינו כלי קיבול) התיקון הוא שלפני כניסתו למקווה יהלך ע"ג קרקע הבולע ואח"כ יכנס למקווה, ואנו חוששים שבמקום קליטת מי הגשמים הילכו המים ע"ג דבר המק"ט לפיכך […]
תיקון לאוצר השקה
באוצר השקה יש שפקפקו שאינו מועיל כלום שבמהרה מתחלפים מי הגשמים במים שאובים שבמקווה ע"י תנועות הטובלים ופסול לשיטת הראב"ד, ותיקן המנחת יצחק שיעשו אוצר על גבי אוצר, פירוש שממלאים באוצר פעמיים מ' סאה שהוא שיעור מקווה, ומחלקים את האוצר השקה באמצע על ידי טבלת שיש ובו חור כשפופרת הנוד (5-6 ס"מ) וע"י זה לא […]
ביאור אוצר השקה תחתון (חב"ד)
מנהג חב"ד לעשות את אוצר ההשקה למטה מהבור טבילה שחוששים באוצר השקה רגיל שמתחלפים המים במהירות והמקווה פסול לשיטת הראב"ד, וכשאוצר ההשקה מלמטה רחוק הדבר שיתערב מצד שינוי מידת החום במים, בנוסף מנהג חב"ד לעשות 2 חורים מהבור לאוצר מי הגשמים בגודל מוציא רימון כ-11 ס"מ.
מהו אוצר זריעה
עיצה אחרת להכשיר מים שאובים לטבילה הוא ע"י שנכנסים המים השאובים לתוך מי הגשמים ונזרעים בתוכם וע"י זה נחשבים המים השאובים כמו מי גשמים עצמם. דקיימא לן כיוון שיש בו מ' סאה אפילו ריבה עליה כל מימות שבעולם הרי הוא בהכשרו וזה נקרא זריעה שהשאובים נזרעים במים הכשרים, ואופן פעולתו הוא שממלאים באוצר זריעה בפעם […]
מהו אוצר השקה
מכיוון שא"א למלאות כל המקווה במי גשמים מאחר שצריך להחליף את המים בתדירות ואין מי גשמים מצויים כ"כ, לפיכך מכשירים את המקווה ע"י אוצר השקה והוא שאמרו במשנה מקוואות (פ"ו מ"א) כל המעורב למקווה הרי הוא כמוהו ושם משנה ז' פירש השיעור שצריכים להיות מעורבים ואמרו (שם מ"ו) "עירוב במקוואות כשפופרת הנוד" שע"י חור כשפופרת […]
יסוד דין המקווה טהרה
בברייתא (חגיגה יא.) על הפסוק "ורחץ את כל בשרו במים" דרשו חז"ל מ"כל בשרו" מים שכל גופו עולה בהם, פירוש שמכסים את כל גופו של האדם בבת אחת, ושיערו חז"ל שהם מ' סאה והוא בערך 750 ליטר, והנה לפני התקופה שהביאו מים לבתים בצינורות לא היה אפשרות כל כך למלאות מקווה במי גשמים וטבלו במעיינות […]
